3
2
1

תביעת רשלנות רפואית עקב איחור באיבחון מחלת פרקים (AS)

מחלת פרקים - איחור באבחון

במקרים שבהם המחלה לא אובחנה במועד או אובחנה באיחור וכתוצאה מהאיחור במתן טיפולם הולם נגרם נזק רפואי פיזי או נפשי ייתכן וקיימת עילת תביעה בגין רשלנות רפואית.

דוגמא – רשלנות נגד איחור באבחון AS

כך לדוגמא במקרה של ש.ק הוגשה תביעת רשלנות רפואית כנגד קופת חולים מכבי שירותי בריאות בה היה מטופל עקב איחור באיבחון מחלת  AS (ׁאניקילוזינג ספונדיליטיסׂ) שהיא מחלת פרקים דלקתית.

התובע…

התובע, יליד שנת 1961, חלה בשנה הראשונה לחייו בפוליו, ונותר עם קיצור קל של רגל ימין והגבלות קלות, שאפשרו לו תפקוד עצמאי בחיי היומיום. ביום 15.9.97 פנה התובע לרופאת המשפחה בקופת החולים מכבי בתלונה על כאבים בעצם החזה שחלפו. בדיקות דם כלליות צוינו כתקינות, למעט שקיעת דם מוחשת. יצוין כי שקיעת דם מוחשת עשויה להצביע על תהליך דלקתי בגוף.

יצירת קשר
לפרטים צלצלו: 03-6090860
שם
דוא"ל
טלפון

 

תלונות ופניות

במהלך השנים  1998-2000 פנה התובע מספר פעמים נוספות לרופאת המשפחה והתלונן על כאבים. בביקור אצל האורתופד התלונן על ירידה תפקודית וכאבי שרירים מזה שנתיים, ועלה חשד שמדובר בתסמונת פוסט פוליו, והוא הופנה לייעוץ במרפאת פוסט פוליו באסף הרופא. בבדיקתו נמצאה סקוליוזיס טורקלית קשיחה. התובע אובחן כסובל מתסמונת פוסט-פוליו.

החמרת המצב עקב אבחון שגוי

משכאביו של התובע לא שככו, הופנה התובע לטיפול ביחידה לאשפוז יום שיקומי. התובע המשיך ופנה לד"ר ריבלין גם בשנים 2001-2002 בתלונות על ירידה תפקודית, כאבי שרירים והחמרה בכאבי גב.

אבחון מדוייק

ב-2004 נבדק התובע ע"י האורתופד שאבחן כי התובע סובל ממחלת AS (ANKYLOSING SPONDYLITIS). בהמשך אושרה האבחנה ע"י ראומטולוג. החל מחודש ספטמבר 2006 טופל התובע בתרופה מקבוצת נוגדי TNF, שהביאה לשיפור משמעותי בכאביו של התובע ובנוקשות, אך ללא שינוי במגבלות התנועה של התובע ובטווח התנועה של המפרקים.

מהיא מחלת ה AS?

מחלת AS היא מחלת פרקים דלקתית שהסיבה להתפתחותה אינה ידועה. בשל המחלה מתפתחים תהליכים דלקתיים במפרקי האגן, עמוד השדרה, מפרקי הצלעות ולעיתים גם מפרקים נוספים. התהליך הדלקתי במפרקים מתקדם באופן איטי מאוד לאורך שנים, ומתאפיין בכאבים וכן בנוקשות, בעיקר בשעות הלילה והבוקר, המשתפרת לאחר תנועה. קיימת ירידה בטווחי התנועה של המפרקים, בהמשך ירידה בגמישותם, ובסופו של דבר התקשחות והגבלה ניכרת ביותר בטווחי התנועה של המפרקים ועמוד השדרה עד כדי קיבועם עם יכולת תנועה מעטה.

תביעת רשלנות עקב איחור באבחון

התובע טוען לאיחור בן מספר שנים באבחון מחלתו. בכתב תביעתו טען כי ניתן היה לאבחן את מחלתו כבר בשנת 1998, לכל המאוחר, בשנת 2001. איחור זה באבחון המחלה, כך נטען, נבע מהעדר התייחסות ראויה לתלונותיו של התובע ולממצאים שהעלו בדיקות רבות שערך במהלך השנים בהן סבל מן המחלה. כתוצאה מן האיחור באבחון, ומהעדר טיפול נאות, נותר עמוד השדרה של התובע מקובע במנח לא נוח של כיפוף נוקשה, ללא יכולת יישור, כשראשו של התובע פונה קדימה ומבטו כלפי מטה המלווה בקשיי נשימה. בנוסף, גם לאחר אבחון מחלתו ב 2004, לא ניתן לו הטיפול התרופתי המתאים למחלה, עד 2006.

 

יצירת קשר
לפרטים צלצלו: 03-6090860
שם
דוא"ל
טלפון

טענת הנתבע

הנתבעות טוענות כי עד שנת 2004, לא נתגלו אצל התובע ממצאים המאפשרים את אבחון המחלה. מדובר במחלה המתפתחת באיטיות ומאובחנת בדרך כלל בשלבים מתקדמים ביותר, ואבחונה קשה במיוחד באדם הסובל מפוליו או מתסמונת פוסט פוליו. בנוסף טענו כי גם אבחון מוקדם לא היה משנה את מהלך המחלה ואת תוצאותיה, לרבות את נכותו הצמיתה של התובע.

הועלו שלוש סוגיות מרכזיות:

 

  1. האחת, האם התובע לקה  בתסמונת פוסט פוליו או שמלכתחילה לקה רק במחלת AS- מומחה ביהמ"ש קבע כי ככל הנראה תסמונת פוסט-פוליו היתה קיימת בנוסף ל-AS. ולאור בדיקות הדם החריגות שחזרו על עצמן, מן הראוי היה להרחיב את הבירור.
  2. השניה, האם ניתן היה לאבחן AS אצל התובע בשלב מוקדם יותר- מומחה ביהמ"ש סבר כי ראומטלוג היה חושד בראש ובראשונה במחלת שריר דלקתית, והיה עורך בדיקות לאבחונה. משזו היתה נשללת, יש להניח כי היה מבקש לבצע בדיקות נוספות כדי להגיע לשורש הבעיה. סביר להניח כי בשלב זה היה חושד גם במחלת AS ומפנה את התובע לצילום רנטגן. שזה אין בו כדי לאבחן את המחלה בשלביה המוקדמים, וייתכן כי בדיקות הדמיה נוספות (CT ומיפוי עצמות) היו מאבחנות AS, אך אין כל ודאות בכך. גם בדיקות CT ומיפוי עצמות אינן מזהות לעתים את השינויים האופייניים ל-AS בשלב המוקדם של המחלה. אם הבדיקות היו תומכות באבחנה של AS, הראומטולוג היה מאבחן את המחלה כבר בשנת 1999-2000. במידה ולא, היה מתבצע המשך מעקב ראומטולוגי, וקורב לוודאי שהיו נערכות בדיקות הדמיה חוזרות ב-2001-2002. עד אז וודאי היו מופיעים שינויים המאפשרים אבחנה ודאית של AS בצילום רנטגן רגיל.
  3. השלישית, האם אבחון מוקדם היה מביא לשינוי בטיפול ולשינוי במהלך המחלה ובתוצאותיה- קיימת סבירות מסוימת שאכן ניתן היה לשנות במידה כלשהי את מהלך המחלה. הטיפול ב-AS מורכב בעיקרו מטיפול תרופתי נוגד דלקת ופיזיותרפיה. באשר לטיפול התרופתי, בתקופה הרלבנטית הטיפול במחלה היה בתרופה שונה כאשר ברוב החולים האפקט היה מינורי, והתובע טופל בתרופות מקבוצה זו ללא הטבה. מאז 2003 נעשה שימוש בתרופה אחרת, זו שמשתמש בה התובע מאז 2006, אך ספק אם זה היה משנה את מהלך המחלה והנזק המבני לעמוד השדרה.
יצירת קשר
לפרטים צלצלו: 03-6090860
שם
דוא"ל
טלפון

 

קיבוע של עמוד השדרה

המומחה ציין כי אף שיש חולים שקיבלו את הטיפול הראוי, כולל טיפולי פיזיותרפיה, ובכל זאת נוצר להם קיבוע של עמוד השדרה במנח לא תפקודי, הרי ככלל, חולי AS המטופלים כיאות לא אמורים להגיע להתקשחות עמוד השדרה במנח לא תפקודי, ולו ניתן טיפול פיזיוטרפי מכוון מחלה, היה לתובע סיכוי טוב יותר להגיע למנח נוח יותר מבחינה תפקודית.

פיצויים בסך 638,020 ₪

ביהמ"ש קיבל את תביעת הרשלנות כנגד קופת חולים מכבי וקבע כי הנתבעת התרשלה באבחון מחלת ה-AS בה לקה התובע וכן במתן הטיפול התרופתי בנוגדי TNF לתובע באיחור. כמו כן התרשלה הנתבעת שפגעה ביכולתו של התובע להוכיח את הקשר הסיבתי בין אי מתן טיפול פיזיוטרפי מוכוון-מחלה לבין קיבוע צווארו במנח לא נוח. ביהמ"ש פסק לטובת התובע פיצויים בסך 638,020 ₪.

במידה ונגרם לך נזק רפואי גופני או נפשי כתוצאה מטיפול רפואי רשלני ממומלץ לפנות בהקדם לעורך דין רשלנות רפואית לבירור זכויותיך.
משרדנו בעל ניסיון רב בניהול תביעות רשלנות רפואית, לרבות במצבים שבהם נגרם נזק כתוצאה מאיחור באבחון של מחלות.

במשרד עורכי דין ניצן מרום ושות' ניתן לקבל ייעוץ ראשוני להערכת סיכוייה התביעה ושוויה ללא התחייבות.

יצירת קשר
לפרטים צלצלו: 03-6090860
שם
דוא"ל
טלפון
כל הזכויות שמורות © ניצן מרום ושות`
Join our Rss Feed Visit on facebook ניצן מרום בגוגל פלוס