3
2
1

200,000 ש"ח עקב פגיעה באוטונומיה בלפרוסקופיה

רשלנות רפואית בניתוח לפרוסקופיה

אחד מראשי הנזק האפשריים בתביעת רשלנות רפואית הוא "פגיעה באוטונומיה". המיוחד בראש נזק זה הוא שהפיצוי בגינו יכול להיפסק אף במקרים שבהם התביעה נדחית ונקבע שאין רשלנות רפואית אולם עדיין היתה פגיעה באוטונומיה וביכולת הבחירה של המטופל. לאחרונה, אף הבהיר בית המשפט העליון כי גם במצבים שבהם נקבע כי קיימת עילת פיצוי בגין רשלנות רפואית ניתן לתבוע בנוסף בגין פגיעה באוטונומיה כראש נזק נפרד ועצמאי.

הכרה בזכות לאוטונומיה

הכרה בפגיעה בזכות לאוטונומיה במסגרת תביעת רשלנות רפואית נותנת הגנה למעמדו האוטונומי של החולה בתהליך קבלת ההחלטות ולזכותו לקבל מידע לצורך גיבוש עמדתו ביחס לביצוע טיפול רפואי. לכן, גם אם לאדם לא נגרם נזק כתוצאה מהטיפול הרפואי שקיבל, עדיין ייתכן ותעמוד לו עילת תביעה ברשלנות רפואית בגין הפגיעה בזכות לאוטונומיה במידה והרופא המטפל לא הציג בפניו את המידע הרלוואנטי.

יצירת קשר
לפרטים צלצלו: 03-6090860
שם
דוא"ל
טלפון
יצוין, כי במשך שנים הפיצויים שהיו נפסקים במקרים של פגיעה באוטונומיה היו נמוכים (באותם מקרים שלא הוכח כי נגרם נזק) אולם לאחרונה בית המשפט העליון קבע בפסק דין חשוב כי הגיעה העת להעלות את הסכומים במקרים המתאימים.
כך למשל נקבע בתביעת רשלנות רפואית נגד בית חולים סורוקה שעסקה בניתוח שבוצע בלפרוסקופיה:

תביעת רשלנות רפואית – לפרוסקופיה, סורוקה

באותו עניין דובר בתובעת אשר נותחה בבית חולים סורוקה בשיטת הלפרוסקופיה על מנת להסיר את רחמה והטפולות, זאת לאור גרידה שעברה ב1995 עקב דמם נרתיקי בזמן הבלות, אז הומלץ לה על ההליך. בעברה הרפואי נותחה פעמיים בניתוחים גניקולוגיים בשל הריונות מחוץ לרחם. לטענת התובעת, היא לא קיבלה הסברים רפואיים מספקים על האלטרנטיבות השונות ועל הסיבוכים שעלולים להתקיים לאור עברה הרפואי.
במהלך הניתוח נגרמו לתובעת מס' פגיעות במעי עליהן לא חלקו הצדדים, והתביעה עסקה בשאלה האם שיטת הניתוח שנבחרה – לפרוסקופיה עבור התובעת לאור ההיסטוריה הרפואית שלה, הייתה התרשלות של רופאיה. פגיעות המעי השונות ממנה סבלה עקב הניתוח המדובר הובילו לשורת ניתוחים והליכים רפואיים רבים להם נדרשה לשם תיקון הנזק שהוסב לה.

 

יצירת קשר
לפרטים צלצלו: 03-6090860
שם
דוא"ל
טלפון
המומחים הגיעו לכלל מסקנה כי הפגיעות במעי נגרמו ממכשירים המשמשים בניתוח לצריבה. כל המומחים הסכימו כי מצבה הרפואי טרם ההליך המדובר מהווה נתון המגדיל את הסיכונים בעת ביצוע ניתוחי בטן. הנחת המומחה מטעם התובעת שהנחתה את באי כוחה הייתה כי הנזק התרמי לא היה קורה אילו הניתוח היה נעשה בפתיחת בטן מלאה, וכי עמדו חלופות אחרות למנתח. מאידך באי כוח הנתבעת מצביעים על כך שהנזקים קצרי הטווח וארוכי הטווח של הבחירה מראש של ניתוח בדרך של פתיחת בטן אינם מבוטלים ובגללם החלופה של הלפרוסקופיה הפכה לעדיפה, זאת בהסתמכם על הסטטיסטיקה בנושא.

 תשתית ראייתית

בית המשפט קבע כי לא קיימת תשתית ראייתית לליקוי במכשיר, והיעדר הנתונים בתיעוד הרפואי לא אפשר לתובעת למקד את ההצבעה על התרשלות אפשרית למכשור. ביהמ"ש קבע כי בחירת ההליך נופלת בגדר שיקול דעת ע"פ המקובל בפרקטיקה הרפואית המקובלת, ועל כן רופאי הנתבעת לא התרשלו בבחירת ביצוע הניתוח ע"י לפרוסקופיה. עוד הוסיפה השופטת כי לאור העדויות השונות, שכן גם בבטן פתוחה נעשה שימוש בצריבה, לא נמצא ביסוס לכך שלא היתה נפגעת בהליך בעל אופי שונה.

חובה לקבלת הסמכת החולה!

בקשר לעילת הפגיעה באוטונומיה, התביעה טענה לפגיעה בס' 13 לחוק זכויות החולה- בכך שלא הועלו בפני התובעת אלטרנטיבות לאופן הניתוח והסיכונים הכרוכים בו. ביהמ"ש קבע בסוגיה זו כי החובה להשיג הסכמת החולה חלה על הרופא ולא על החולה, ועל כן לא שוכנע ביהמ"ש כי טופס ההסכמה הוסבר לתובעת וכי היא אכן הבינה. בית המשפט קבע שזה לא היה משנה את הצורה שבה נעשה הניתוח אך עדיין בשל הפגיעה באוטונומיה נפסקו פיצויים בסך של 200,000 ₪.
נפגעתם מרשלנות רפואית ? מומלץ לפנות בהקדם לעורך דין רשלנות רפואית לצורך בירור זכויותיכם.
משרדנו בעל ניסיון רב בתביעות רשלנות רפואית בכל תחומי הרפואה. במשרדנו ניתן ייעוץ ראשוני ללא עלות וללא התחייבות !

יצירת קשר
לפרטים צלצלו: 03-6090860
שם
דוא"ל
טלפון
כל הזכויות שמורות © ניצן מרום ושות`
Join our Rss Feed Visit on facebook ניצן מרום בגוגל פלוס