3
2
1

נכות נוירולוגית עקב רשלנות רפואית בטיפול שיניים

נכות ורשלנות בטיפול שיניים

רשלנות רפואית בטיפול שיניים עלולה לגרום לפגיעה ניכרת למטופל תוך גרימת כאבים עזים ואף נכות רפואית לצמיתות. כמו כן, כתוצאה מאותו טיפול שיניים לקוי עלולות להיגרם לנפגע הוצאות כספיות רבות לצורך טיפולים מתקנים ושיקומו. במקרה שבהם הטיפול הרפואי היה מתחת לסטנדרטים רפואיים סבירים וכתוצאה מכך נגרם למטופל נזק ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית לקבלת פיצויים.

פסק דין לדוגמא- טיפול שורש ופגיעה נוירולוגית

כך לדוגמא בפס"ד (פסק דין) שניתן בתאריך 25.03.12 בת"א פסק כבוד השופט מנחם (מריו) קליין בביהמ"ש השלום בת"א-יפו פיצויים בסך 115,000 ש"ח לטובת נפגע אשר תבע את רופא השיניים שלו בגין טיפול שורש שבוצע לו ואשר בעקבותיו נגרמה לו פגיעה נוירולוגית ממנה סובל לצמיתות (פסק הדין ניתן בת"א 16590-08).

ראשית, קבע ביהמ"ש כי פגיעתו הנוירולוגית של התובע אכן נגרמה בעקבות טיפול השורש אותו ביצע הנתבע. מסקנה זו נתקבלה בעקבות חוות דעתו של מומחה הרפואי מטעם התובע אשר קבע כי הנתבע הזריק את חומר האלחוש בלחץ למיקום אנטומי שגוי וכי החומר פגע במעטפת העצב והיא שגרמה לפגיעה הנוירולוגית קשה. גם מומחה רפואי אשר מונה מטעם בית המשפט קבע כי במהלך טיפול השורש חלה פגיעה בעצב הטריג'ימינאלי בגזע המוח ומכאן הנזק שנגרם לתובע. כמו כן, קבע ביהמ"ש כי "כיוון שלא הובא בפניו ולו בדל של ראיה המראה שהתובע היה מעורב באירוע/תאונה אחרת שיכולה להסביר את הפגיעה העצבית, אין המדובר בפגיעה שקוראת מעצמה וההסבר שהיא קשורה בטיפול הרפואי הגיונית ומסתברת בעיני יותר מאשר שהיא קשורה לסיבה אחרת.".

בנוסף, קיבל בית המשפט את טענת התובע כי הנתבע לא קיבל את הסכמתו לטיפול וכי לא הסביר לו מהן הסכנות בטיפול שכזה ומכאן, שעל פי החוק והפסיקה הנתבע חב חובת פיצוי כלפי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו. בחוק זכויות החולה נקבע כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת ובסעיפים 13-14 לחוק מפורטים הקריטריונים לעקרון זה. כמו כן, בהתאם להלכת בית המשפט העליון בראש עקרון זה עומדת זכות היסוד של הפרט לאוטונומיה ומכאן שיש "לגלות לחולה את כל הסיכונים אשר אדם סביר היה מייחס להם חשיבות בהחלטתו להסכים לביצוע הטיפול". על כן, קבע ביהמ"ש כי לא התקיימה במקרה זה הסכמה מדעת, כיוון שלא הסביר הנתבע לתובע את הסיכונים הנובעים מההליך של חידוש טיפול שורש, ואין זה רלוונטי אם הטיפול עצמו בוצע כהלכה או לא.

לבסוף, לאחר שקבע ביהמ"ש כי יש לפצות את התובע על נזקיו, פנה ביהמ"ש לקביעת סדר גודל הפיצוי על סמך חלוקה למספר ראשי נזק:

גודל הפיצוי

  • נכות רפואית: התובע סובל מפגיעה נוירולוגית קשה בעצבי הפנים שכתוצאה ממנה מחצית מפניו נשארו משותקים, קיימת תחושת נימול במקום המשותק ונוצר קושי בדיבור. כמו כן, התובע טוען כי סובל מנזק נפשי ומחרדה בעקבות הפגיעה הנוירולוגית, דבר הגורם לרעידות בידיו. על כן, כבוד השופט קליין קבע כי לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור של 20%. זאת בהתחשב בכך שהנזק שנגרם לתובע הינו נזק בלתי הפיך – כפי שנקבע ע"י נוירולוגים אשר בדקו את התובע בבית החולים בלינסון, ובהתחשב בכך שבפרק הזמן מאז הפגיעה לא הייתה כל הטבה במצבו למרות טיפולים תרופתיים ממושכים אותם קיבל – כפי שנקבע ע"י מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש. מכאן, שמדובר בנזק שהינו קבוע.
  • נכות תפקודית: הכוונה למעשה ליכולתו של התובע להשתכר מעבודה. התובע טען כי לפני הפגיעה עסק בתחום החזנות וכי בעקבות הפגיעה אינו יכול להמשיך ולעסוק בתחום זה כיוון שנפגע כושר הדיבור שלו וכי סובל מרעד בידיו. ביהמ"ש בחן את נסיבות המקרה וקבע כי התובע לא הוכיח את קשייו בלימודי הישיבה וכי היה לו עיסוק מסודר בתחום החזנות אשר נקטע כתוצאה מהפגיעה. כמו כן, מצא ביהמ"ש כי אמנם הפגיעה ממנה סובל יכולה להגביל בעתיד את השתלבותו בשוק העבודה אך עם זאת עדין יוכל התובע לכוון את תחום התעסקותו עתידי בהתאם למגבלות הקיימת. על כן, קבע ביהמ"ש כי לתובע נכות בשיעור של 10%. (למידע נוסף על ההבדלים בין נכות רפואית לנכות תפקודית לחצו כאן)
  • הפסדי השתכרות לעתיד: ביהמ"ש קבע פיצוי גלובאלי בסך 50,000 ש"ח תוך התחשבות ב-10% הנכות התפקודית שקבע, גילו של התובע ושיעור השכר הממוצע במשק, כיוון שהפגיעה ממנה סובל התובע תגביל אותו בתחום עיסוק עתידי אותו ימצא.
  • הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים: ביהמ"ש קבע כי יש לפצות את התובע בסך 5,000 ש"ח שהם עשירית מהסכום שפסק עבור השתכרות לעתיד.
  • הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד: ביהמ"ש פסק פיצוי גלובאלי בסך 20,000 ש"ח עבור הנסיעות וטיפולים הרפואיים אותם עבר ולהם יזקק.
  • נזק לא ממוני: ביהמ"ש פסק פיצויים בסך 40,000 ש"ח הן עבור הכאבים מהם סובל התובע והן עבור הפגיעה באוטונומיה שלו תוך שצוין כי זכותו של התובע לאוטונומיה זהו נזק לא ממוני אשר עבורו יש מקום לתת פיצוי והסיבה לכך היא שנשלל חופש הבחירה של הנפגע וכיוון שקיימת פגיעה בכבוד האדם.

סיכום ופיצויים

לסיכום, קבע ביהמ"ש כי על הנתבע לשלם פיצויים לנתבע בסך 115,000 ש"ח ובנוסף כי הנתבע יישא במלוא הוצאות המשפט וכן בשכר טרחת עורך דין בשיעור של 23%.

אם נפגעתם מרשלנות רפואית מוצע לפנות להתייעצות עם עורך דין רשלנות רפואית. ייעוץ והערכת סיכויים ראשונית ניתנים במשרדנו ללא התחייבות, צרו עימנו קשר:

יצירת קשר
לפרטים צלצלו: 03-6090860
שם
דוא"ל
טלפון
כל הזכויות שמורות © ניצן מרום ושות`
Join our Rss Feed Visit on facebook ניצן מרום בגוגל פלוס